אי אבחון מומים בעובר

פספסו ממצא? זו רשלנות בהריון

פני עכשיו ונבחן את מהלך ההריון

* בחינת המקרה וייעוץ ראשוני ללא עלות

עורכי דין רשלנות רפואית

עו"ד אלטמן, פוקס ושות'

דואגים לזכויות שלך

עיסוקנו ומומחיותינו כעו"ד, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

הוכחנו שהתקיימה רשלנות גם היכן שאחרים ויתרו

גובים שכר טרחה רק בתום ההליך ורק אם נפסקו פיצויים

נכללים ברשימת עורכי הדין היוקרתית של duns 100

כשל באבחון מומים בהיריון

אי אבחון מומים בהריון

מום מולד - רשלנות בהריון

במסגרת ניהול מעקב היריון, נקבעו כללים רפואיים שיש בהם כדי לצמצם את הסיכון להולדת ילד פגוע הסובל ממום מולד שהינו בעל השפעה מכרעת על המשך חייו.

בין היתר, נקבעה פרקטיקה מקובלת של בדיקות אולטרה סאונד המכונות "סקירת מערכות" וכן בדיקה המכונה "שקיפות עורפית" שיש בהן כדי לאתר סיכון למומים אצל היילוד ובהתאם, להעניק המלצות מתאימות להמשך ההיריון. בנוסף לאורך ההיריון מבוצעות בדיקות אולטרה סאונד נוספות לשם בדיקת התפתחות וגדילה תקינה של העובר.

בדיקות סקירת המערכות נועדו כדי לאתר מומים מולדים ו/או התפתחות בלתי תקינה של העובר תוך כדי ההיריון.

"פספוס" של ממצא במסגרת בדיקות סקירת המערכות המבוצעות בהיריון וכתוצאה מכך הולדה של ילד פגוע, הינן רשלנות רפואית והן מקימות עילת תביעה ברשלנות רפואית שיש בה כדי לזכות את ההורים בפיצוי כספי משמעותי.

הולדת ילד הסובל מתסמונת דאון

במסגרת בדיקות ההיריון פספס רופא מעקב ההיריון שביצע את סקירות המערכות שעברה האישה, ממצאים שככל שהיו מתגלים היו מעלים חשד לתסמונת דאון. הרופא למרבה הצער לא איתר סימנים אלו המכונים "סמנים רכים" וכתוצאה מכך נולד ילד עם תסמונת דאון. "פספוס" זו כמובן עילה לתביעת רשלנות רפואית.

אי אבחון מום בעובר

נפגעת? נדאג לזכויותיך 

אם התקיימה רשלנות נחשוף אותה

אנחנו כאן בשבילך

רשלנות ואי אבחון ממצאים מחשידים

בין היתר בפרקטיקה הרפואית בישראל כללים ברורים הקובעים כיצד על הצוות הרפואי להתייחס לממצאים מחשידים הנמצאים בבדיקות האולטרה סאונד המבוצעות לאורך ההיריון.

כך לדוגמא, ישנם ממצאים המכונים "סמנים רכים" שאיתורן יש בו כדי להעלות חשד למום מולד אצל העובר.

סמנים אלה הוגדרו בחוזר משרד הבריאות הקרוי " סמנים באולטרה סאונד (על שמע) בטרימסטר השני לאיתור תסמונת דאון ותסמונות גנטיות" והם כוללים את הממצאים הבאים:

קפל עורף מעובה – Thickened nuchal fold

מעי היפר-אקוגני – Hyperechogenic bowel

קיצור העצמות הארוכות – Shortened limbs

מוקד אקוגני בלב – Echogenic intracardiac focus

ציסטה כורואידלית – Choroid plexus cyst

הרחבה קלה של אגני כליות – Pyelectasis

עורק טבורי יחיד – Single umbilical artery

במידה ואותר אחד מממצאים אלו במסגרת בדיקות ההיריון, על הצוות הרפואי מוטלת החובה להעמיק את הבירור על מנת לוודא כי העובר אינו סובל ממום מולד.

במידה ו"פוספס" אחד מסמנים אלו ולא בוצע בירור מתאים ונולד ילד בעל מום מולד, הרי שבהחלט ייתכן שקמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון שיש בה כדי לזכות את ההורים בפיצוי משמעותי.

דוגמאות לתיקי רשלנות רפואית בהם ייצגנו

הסבר כללי על רשלנות רפואית שהובילה לאי אבחון מומים

במסגרת בחינת התיק, אנו במשרד עורכי דין רשלנות רפואית אלטמן פוקס, בין היתר אנו עוברים על הבדיקות שבוצעו ובוחנים האם הצוות רפואי אכן כשל באיבחון ממצא שהיה בו כדי להעיד על מום. בנוסף, קבע משרד הבריאות כללים מחייבים לאופן ביצוע בדיקת סקירת המערכות. הכללים נקבעו בחוזר משרד הבריאות המפרט את חשיבות ביצוע הבדיקות, אופן ביצוען והמועד בו יש לבצען. בחוזר מומלץ לבצע סקירת מערכות בשבועות 20–23 לכל הנשים ההרות – הבדיקה כלולה בסל הבריאות.

קיימת גם אפשרות לביצוע סקירה מוקדמת, בשבועות 13–17. סקירה מוקדמת זו אינה כלולה בסל הבריאות, אלא אם קיימת הוריה רפואית מיוחדת לביצועה. אם מתבצעת סקירה מוקדמת בהתאם לאמור לעיל או על פי בקשת האישה, מומלץ לבצע בהמשך גם את סקירת המערכות בשבועות 20–23.

המדידות שיתבצעו בבדיקה זו:

קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD‏, Bi-Parietal Diameter);

היקף הראש (HC‏, Head Circumference);

היקף הבטן (AC‏, Abdominal Circumference);

אורך עצם ירך אחת (FL‏, Femur Length)

האיברים והמערכות לבדיקה:

גולגולת ומוח (בחתך רוחבי):

צורת הגולגולת בחתך רוחב;

מוח קטן וציסטרנה מגנה;

החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס;

קו אמצע

פנים:

ארובות העיניים;

שפתיים

חזה:

ריאות;

מבט 4 מדורי הלב;

מוצא העורקים הגדולים

בטן:

קיבה;

כליות;

כיס שתן;

השרשת חבל הטבור בבטן העובר

עמוד שדרה

קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות)

מספר כלי הדם בחבל הטבור

מיקום השילייה

כמות מי השפיר

קיום דופק ותנועות

בהיריונות מרובי עוברים – ציון מספר שקי ההיריון, מיקומם, מצב קרומי השליה/שיליות ומין כל אחד מן העוברים

הערות:

הדגמת האיברים אינה כוללת, בשגרה גם את מדידתם. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך.

במקרים בהם לא בוצעה סקירת מערכות במועד, אין להפנות לבדיקה זו בשליש השלישי להיריון. אם בכל זאת הופנתה האישה לבדיקה יבדקו, במידת האפשר, חדרי מוח לטרליים; קיום 4 מדורים בלב; קיבה; כליות ושלפוחית שתן.

הבדיקה תבוצע על ידי רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה או מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, אשר עבר הכשרה מתאימה ביחידת אולטרה סאונד המוכרת מטעם המועצה המדעית של הר"י לסבב התמחות במיילדות וגינקולוגיה, וקיבל אישור על כך ממנהל היחידה.

יש לציין כי הנחיות אלו מתייחסות לבדיקות מינימאליות שאותן יש לבצע. ככל שהתבצעה הבדיקה באופן פרטי, הרי שמצופה מהרופא הבודק לבחון ממצאים נוספים, לקבות ספירת אצבעות ובדיקה רחבה יותר של מערכות הגוף ובהן מערכת הנשימה, המוח והשריר שלד.

ככל שהבדיקה לא בוצעה בהתאם לכללים המחייבים, הרי שמדובר בכשל רפואי חמור שיש בו כדי להקים עילה לתביעות רשלנות רפואית.

אנו ממליצים לפנות למשרדנו על מנת לבחון האם התרחש כשל בבדיקות מעקב היריון בכל מקרה בו נולד ילד הסובל ממום או מגבלה

נפגעת? נדאג לזכויותיך 

אם התקיימה רשלנות נחשוף אותה

אנחנו כאן בשבילך
דילוג לתוכן