אי אבחון מומים בעובר
פספסו ממצא? זו רשלנות בהריון
פני עכשיו ונבחן את מהלך ההריון
* בחינת המקרה וייעוץ ראשוני ללא עלות

עו"ד אלטמן, פוקס ושות'
דואגים לזכויות שלך
עיסוקנו ומומחיותינו כעו"ד, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית
הוכחנו שהתקיימה רשלנות גם היכן שאחרים ויתרו
גובים שכר טרחה רק בתום ההליך ורק אם נפסקו פיצויים

- עשרות שנות ניסיון משפטי מצטבר בתיקי רשלנות רפואית ושעות מו"מ רבות עם המוסדות הרפואיים הנתבעים, בתיקי רשלנות בהריון בפרט
- אנו מקיימים קשרים והתייעצויות עם בכירי הרופאים והמומחים בישראל בתחום רפואת נשים, הריון ולידה
- במהלך השנים ניהלנו תיקי רשלנות רבים כנגד בתי החולים וקופות החולים בישראל ולקוחותינו פוצו עד היום במאות מיליוני שקלים
- תיקי רשלנות רבים מסתיימים בפשרה, אנו מתפשרים רק כשלדעתנו הפיצוי מותאם לנזק. אנו מהבודדים שזכו בתביעת רשלנות בעליון וזאת לאחר שלא הסכמנו לפיצוי שהציע בית החולים.
כשל באבחון מומים בהיריון

מום מולד - רשלנות בהריון
במסגרת ניהול מעקב היריון, נקבעו כללים רפואיים שיש בהם כדי לצמצם את הסיכון להולדת ילד פגוע הסובל ממום מולד שהינו בעל השפעה מכרעת על המשך חייו.
בין היתר, נקבעה פרקטיקה מקובלת של בדיקות אולטרה סאונד המכונות "סקירת מערכות" וכן בדיקה המכונה "שקיפות עורפית" שיש בהן כדי לאתר סיכון למומים אצל היילוד ובהתאם, להעניק המלצות מתאימות להמשך ההיריון. בנוסף לאורך ההיריון מבוצעות בדיקות אולטרה סאונד נוספות לשם בדיקת התפתחות וגדילה תקינה של העובר.
בדיקות סקירת המערכות נועדו כדי לאתר מומים מולדים ו/או התפתחות בלתי תקינה של העובר תוך כדי ההיריון.
"פספוס" של ממצא במסגרת בדיקות סקירת המערכות המבוצעות בהיריון וכתוצאה מכך הולדה של ילד פגוע, הינן רשלנות רפואית והן מקימות עילת תביעה ברשלנות רפואית שיש בה כדי לזכות את ההורים בפיצוי כספי משמעותי.
הולדת ילד הסובל מתסמונת דאון
במסגרת בדיקות ההיריון פספס רופא מעקב ההיריון שביצע את סקירות המערכות שעברה האישה, ממצאים שככל שהיו מתגלים היו מעלים חשד לתסמונת דאון. הרופא למרבה הצער לא איתר סימנים אלו המכונים "סמנים רכים" וכתוצאה מכך נולד ילד עם תסמונת דאון. "פספוס" זו כמובן עילה לתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות ואי אבחון ממצאים מחשידים
בין היתר בפרקטיקה הרפואית בישראל כללים ברורים הקובעים כיצד על הצוות הרפואי להתייחס לממצאים מחשידים הנמצאים בבדיקות האולטרה סאונד המבוצעות לאורך ההיריון.
כך לדוגמא, ישנם ממצאים המכונים "סמנים רכים" שאיתורן יש בו כדי להעלות חשד למום מולד אצל העובר.
סמנים אלה הוגדרו בחוזר משרד הבריאות הקרוי " סמנים באולטרה סאונד (על שמע) בטרימסטר השני לאיתור תסמונת דאון ותסמונות גנטיות" והם כוללים את הממצאים הבאים:
קפל עורף מעובה – Thickened nuchal fold
מעי היפר-אקוגני – Hyperechogenic bowel
קיצור העצמות הארוכות – Shortened limbs
מוקד אקוגני בלב – Echogenic intracardiac focus
ציסטה כורואידלית – Choroid plexus cyst
הרחבה קלה של אגני כליות – Pyelectasis
עורק טבורי יחיד – Single umbilical artery
במידה ואותר אחד מממצאים אלו במסגרת בדיקות ההיריון, על הצוות הרפואי מוטלת החובה להעמיק את הבירור על מנת לוודא כי העובר אינו סובל ממום מולד.
במידה ו"פוספס" אחד מסמנים אלו ולא בוצע בירור מתאים ונולד ילד בעל מום מולד, הרי שבהחלט ייתכן שקמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון שיש בה כדי לזכות את ההורים בפיצוי משמעותי.
דוגמאות לתיקי רשלנות רפואית בהם ייצגנו
הולדת ילד עם תסמונת X שביר
בבדיקת סקר גנטי גילו נשאות אצל האם לתסמונת האיקס השביר. בשל רשלנות רפואית בהריון התוצאה לא נמסרה להורים וכתוצאה מכך נולד ילד הסובל מהתסמונת. במסגרת בדיקות בהיריון השני התגלה שהיא נשאית. האישה הפסיקה את ההיריון על מנת להימנע מלידת ילד נוסף הסובל מהתסמונת.
תסמונת גנטית הגורמת לגדילת יתר
בשל רשלנות רפואית במעקב הריון שהתבטאה בהתעלמות ממצא של הרחבת חדרי המוח. נולד ילד הסובל מתסמונת גדילת יתר – תסמונת בקוויט-וידמן. הממצא החשיד לתסמונת גנטית וחייב הפניה לבדיקות גנטית לרבות צ'יפ גנטי וריצוף אקסומי. הבדיקות הללו לא הוצעו לאם ולכן לא אובחנה התסמונת במהלך ההיריון.
ממומים גופניים בגפיים העליונות והתחתונות
במסגרת סקירת המערכות הפרטית שבוצעה לאשה, לא אותרו מומים פיסיים באצבעות הידיים והרגליים. בסקירת מערכות פרטית קיימת חובה לסגור את הגפיים העליונות והתחתונות לרבות כפות הידיים והרגליים. במקרה זה הדבר לא בוצע ולכן הגשנו תביעה רחבת היקף בעילת רשלנות רפואית בהריון כנגד הרופאים המעורבים.
הולדת ילד הסובל מתסמונת דאון
במסגרת בדיקות ההיריון פספס רופא מעקב ההיריון שביצע את סקירות המערכות שעברה האישה, ממצאים שככל שהיו מתגלים היו מעלים חשד לתסמונת דאון. הרופא למרבה הצער לא איתר סימנים אלו המכונים "סמנים רכים" וכתוצאה מכך נולד ילד עם תסמונת דאון. "פספוס" זו כמובן עילה לתביעת רשלנות רפואית.
אבחון שהוביל לתסחיף ריאתי
אבחון שגוי של חסימה בווריד עמוק (DVT) שהוביל לתסחיף ריאתי ונזקים לצמיתות, אצל צעירה לאחר היריון בגיל 30. הגשנו בשמה תביעה נגד בית חולים על רשלנות רפואית.
הולדת ילד הסובל ממום לב קשה
אצל המשפחה המטופלת במשרדנו, הייתה ידועה נשאות גנטית העלולה לגרום למומי לב קשים. למרות הידיעה על הנשאות הגנטית לא ניתנו להורים המלצות רפואיות מתחייבות ולכן נולד ילד הסובל ממום לב קשה הגורם לו לנכויות ומגבלות שישפיעו על כל מהלך חייו. תבענו את המוסד הרפואי על רשלנות רפואית בהריון.
תסמונת די ג'ורג'
במסגרת מעקב ההיריון בשל רשלנות רפואית לא אובחנו במסגרת בדיקת סקירת מערכות תסמינים המחשידים לקיומה של התסמונות. רשלנות רפואית נוספת היתה שרופאי מעקב ההיריון התעלמו מריבוי מי שפיר, המעלה חשד לקיומה של תסמונת גנטית ובשל כשלים אלו, נולדו 2 בנות הסובלת מתסמונת די ג'ורג'.
חתך מיותר של העצב הפרונאלי בקרסול
התובע נפגע בקרסול רגלו השמאלית ופנה לקבלת טיפול רפואי ב"שיבא". אחרי שאובחן שבר, הוא הועבר לניתוח לצורך קיבוע, אך במהלכו ביצעו הרופאים חתך מיותר של העצב הפרונאלי בקרסול. לאחר שהגשנו תביעה רשלנות רפואית בניתוח, ההליך הסתיים בפסק דין בבית המשפט מחוזי מרכז – לוד בפיצוי של 2.9 מיליון ש"ח.
מות עובר ברחם - לידה שקטה
בשנים האחרונות טיפלנו במקרים בהם התרחשה למרבה הצער לידה שקטה. מקרה שכזה, מעבר לאובדן העובר, עלול לגרום לנזקים קשים לאם ולאב, להתפתחות נזק נפשי ובית משפט בישראל מעניק במקרים כגון אלו פיצוי הולם במידה והוכח שהתקיימה רשלנות רפואית בהריון או רשלנות בלידה.
כשל באבחון הפרעת קצב
פטירתו של צעיר בן 28 מספר ימים לאחר חתונתו בחדר הכושר כתוצאה מאירוע לב. בשל רשלנות רפואית באבחון אצל הרופאים המטפלים שלו, לא אובחן שהוא נמצא בסיכון להתפתחות הפרעת קצב מסכנת חיים.
כשל במעקב לאחר ניתוח בריאטרי
תבענו בית חולים פרטי גדול ומוכר בעילה של רשלנות רפואית בניתוח, לאחר הניתוח הצוות התעלם מסימני זיהום שהתפתחו ושחרר את המטופל לביתו. סימני הזיהום החריפו והמטופל שב לבית החולים. אולם בשלב זה המצב היה גרוע מדי והצוות נאלץ לכרות את הקיבה. מדובר בפגיעה בעלת השלכות גופניות ותפקודיות קשות.
רשלנות רפואית במעקב היריון בסיכון
בהיריון קודם התרחשה לידה בשבוע 35. למרות זאת בהיריון הבא לא הושמה היולדת בסיכון. בהמשך ההיריון, למרות סימנים שכללו התפתחות צירים לא סדירים, לא פינו את היולדת לבית חולים. בנוסף, לא נתנו לה טיפול למניעת לידה מוקדמת ולא טיפול להגנה על העובר. הלידה התרחשה לבסוף בשבוע 30 והילוד נולד עם שיתוק מוחין.
חוסר התייחסות לפיגור בגדילת העובר
במהלך ההיריון לא התייחסו לכך שבמעקב הגדילה נראה שהתינוק קטן לשבוע בהיריון. כתוצאה מכך לא בוצע בירור המתחייב במצב כזה. למרות שבבדיקות חוזרות נצפתה החמרה בפיגור הגדילה, לא הופנתה היולדת לבית חולים. היולדת הגיע לבסוף באיחור רב לבית החולים. בשלב זה העובר כבר היה במצב חמור, הוא חולץ במהירות אולם סובל כיום משיתוק מוחין.
פטירת יילוד סמוך לאחר הלידה
למרות סימנים של מצוקה עוברית, לא הובהלה היולדת לחילוץ מידי של העובר וזאת בשל עומס בבית החולים. כאשר הועברה לניתוח קיסרי חירום, חולץ העובר במצב קשה ולמרות פעולות להצלתו, העובר נפטר. הגשנו תביעה על רשלנות רפואית בלידה.
פטירת יילוד כתוצאה מטיפול שגוי בפגייה
רשלנות רפואית בלידה, מדובר ביילוד שנולד בלידה מוקדמת ולכן הועבר לפגייה. למרות סימנים להתפתחות זיהום בגוף התינוק, לא ניתן טיפול מבעוד מועד ולמרבה הצער התינוק נפטר במהלך שהותו בפגייה.
הסבר כללי על רשלנות רפואית שהובילה לאי אבחון מומים
במסגרת בחינת התיק, אנו במשרד עורכי דין רשלנות רפואית אלטמן פוקס, בין היתר אנו עוברים על הבדיקות שבוצעו ובוחנים האם הצוות רפואי אכן כשל באיבחון ממצא שהיה בו כדי להעיד על מום. בנוסף, קבע משרד הבריאות כללים מחייבים לאופן ביצוע בדיקת סקירת המערכות. הכללים נקבעו בחוזר משרד הבריאות המפרט את חשיבות ביצוע הבדיקות, אופן ביצוען והמועד בו יש לבצען. בחוזר מומלץ לבצע סקירת מערכות בשבועות 20–23 לכל הנשים ההרות – הבדיקה כלולה בסל הבריאות.
קיימת גם אפשרות לביצוע סקירה מוקדמת, בשבועות 13–17. סקירה מוקדמת זו אינה כלולה בסל הבריאות, אלא אם קיימת הוריה רפואית מיוחדת לביצועה. אם מתבצעת סקירה מוקדמת בהתאם לאמור לעיל או על פי בקשת האישה, מומלץ לבצע בהמשך גם את סקירת המערכות בשבועות 20–23.
המדידות שיתבצעו בבדיקה זו:
קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD, Bi-Parietal Diameter);
היקף הראש (HC, Head Circumference);
היקף הבטן (AC, Abdominal Circumference);
אורך עצם ירך אחת (FL, Femur Length)
האיברים והמערכות לבדיקה:
גולגולת ומוח (בחתך רוחבי):
צורת הגולגולת בחתך רוחב;
מוח קטן וציסטרנה מגנה;
החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס;
קו אמצע
פנים:
ארובות העיניים;
שפתיים
חזה:
ריאות;
מבט 4 מדורי הלב;
מוצא העורקים הגדולים
בטן:
קיבה;
כליות;
כיס שתן;
השרשת חבל הטבור בבטן העובר
עמוד שדרה
קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות)
מספר כלי הדם בחבל הטבור
מיקום השילייה
כמות מי השפיר
קיום דופק ותנועות
בהיריונות מרובי עוברים – ציון מספר שקי ההיריון, מיקומם, מצב קרומי השליה/שיליות ומין כל אחד מן העוברים
הערות:
הדגמת האיברים אינה כוללת, בשגרה גם את מדידתם. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך.
במקרים בהם לא בוצעה סקירת מערכות במועד, אין להפנות לבדיקה זו בשליש השלישי להיריון. אם בכל זאת הופנתה האישה לבדיקה יבדקו, במידת האפשר, חדרי מוח לטרליים; קיום 4 מדורים בלב; קיבה; כליות ושלפוחית שתן.
הבדיקה תבוצע על ידי רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה או מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, אשר עבר הכשרה מתאימה ביחידת אולטרה סאונד המוכרת מטעם המועצה המדעית של הר"י לסבב התמחות במיילדות וגינקולוגיה, וקיבל אישור על כך ממנהל היחידה.
יש לציין כי הנחיות אלו מתייחסות לבדיקות מינימאליות שאותן יש לבצע. ככל שהתבצעה הבדיקה באופן פרטי, הרי שמצופה מהרופא הבודק לבחון ממצאים נוספים, לקבות ספירת אצבעות ובדיקה רחבה יותר של מערכות הגוף ובהן מערכת הנשימה, המוח והשריר שלד.
ככל שהבדיקה לא בוצעה בהתאם לכללים המחייבים, הרי שמדובר בכשל רפואי חמור שיש בו כדי להקים עילה לתביעות רשלנות רפואית.
אנו ממליצים לפנות למשרדנו על מנת לבחון האם התרחש כשל בבדיקות מעקב היריון בכל מקרה בו נולד ילד הסובל ממום או מגבלה